מהעיתונות
מוזיקה שחורה, במובן הכי יהודי של המילה
21 אוגוסט 2013  |  טל רויטמן מאיר
מוזיקה שחורה, במובן הכי יהודי של המילה
אחרי ששרו גוספל בכל העולם, והביאו את המקצב השחור למוזיקה הישראלית - איריס ועופר פורטוגלי, ממובילי הז'אנר, מכניסים את צלילי המיסה לפיוטי בית סבא. "המון זמן רצינו לעשות גוספל יהודי, והפעם זה שיא החיבור". קבלו קליפים וסינגל בבכורה, ו"אדון הסליחות" שאי אפשר להישאר אדיש אליו

טל רויטמן-מאיר
פורסם: 21.08.13 , 15:15

ניסיתם פעם לבקש סליחה בקצב הגוספל? איריס ועופר פורטוגלי החליטו לחבר את המקצב הכנסייתי למילים הכי יהודיות, ולתת צבע אחר לחודש הרחמים והסליחות. זה למעלה מ-22 שנים מופיע הזוג פורטוגלי - ממובילי ז'אנר הג'ז והגוספל בישראל - ברחבי העולם, והשבוע הם מוציאים את אלבומם השישי, "אדון הסליחות", שבו הם מבצעים לראשונה פיוטים ושירים מן המקורות בניחוח הג'ז, או כמו שהם מכנים את זה: גוספל יהודי.
"בכל אלבום או מופע שהפקנו תמיד הייתה פינה ישראלית, אבל הפעם זה שיא החיבור", אומרת איריס פורטוגלי. "האלבום הזה מייצג, מבחינתי, משהו שאני מאוד מאמינה בו. יש בו כבוד למקום שממנו הגענו, ושאיפה להיפתח לסגנונות אחרים. "המון זמן רצינו לעשות גוספל יהודי. לפני שש שנים ניסינו כמה שירים, וזה עבד נפלא. כשהרמנו את השיר את 'אדון עולם' בסגנון גוספל ג'ז, ידענו שאנחנו רוצים מופע שלם. חלמנו על זה, אבל לא ידענו איך לעשות זאת".
איריס ועופר הפיקו לפני כשנתיים את המופע "אדון הסליחות" בסיוע כלכלי של בית אבי-חי. במופע הופיעו עיבודים שונים לפיוטים ולשירים מן המקורות, ובהם "אדון הסליחות", "ידיד נפש", "אדון עולם" ו"אל גינת אגוז".

האלבום "אדון הסליחות" הוקלט באפריל האחרון, במהלך הופעה חיה שבה ליוו את בני הזוג לא פחות מ-17 מוזיקאים מתוכם עשרה זמרים. איריס מספרת כי רק לאחר שנתיים של הופעות הרגישו היא ועופר בשלים מספיק בכדי להוציא את האלבום. "חושבים שאנחנו ממסד של ג'ז, אבל אנחנו בסך הכל זוג נשוי שמקדיש חלק מחייו לאמנות", פורטוגלי אומרת. "בשבילנו, להשקיע בדיסק ובמופע יחד זה היה יותר מידי. לקחנו את הפיוטים לסגנון של ג'ז וגוספל, כשעל הבמה מופיעים 17 מוזיקאים וזה מאוד מסובך, כך שלמופע שלנו לקח זמן להתגבש. אני יודעת שאם הייתי מפיקה את הדיסק לפני שנה, לא הייתי שלימה עם התוצאה". מחפשים חיבור: אנחנו לא נוצרים ולא שחורים
איריס (48) זמרת ומתופפת היא גם ראש מחלקת הקול בבית הספר למוזיקה "רימון", ומנהלת מגמת המוזיקה ב"תיכון חדש" בהרצליה. עופר (50) הוא פסנתרן, מלחין והמעבד המוזיקלי של האלבום. הוא נחשב לבכירי המורים בבית הספר למוזיקה "רימון", ומנהל את מגמת המוזיקה ב"תיכון המושבה" שבזיכרון יעקב.

השניים הכירו לפני 26 שנה כסטודנטים למוזיקת ג'ז במכללת "ברקלי" למוזיקה שבבוסטון. במהלך שהותם שם, הופיעו במועדוני ג'ז בעיר. "היה לנו ברור תמיד שנחזור לארץ, כי לא ראינו את עצמינו מגדלים שם משפחה" מספר עופר. "והרגשנו שהכל ממש קורה, אבל לא רצינו שזה יותר מידי יצליח כדי שנוכל לחזור לארץ". הם חזרו בשנות ה-90, במטרה להמשיך לעסוק בתחום אף שלדבריהם הג'ז לא היה מפותח בישראל. הזוג החל ליצור ג'ז חדשני ישראלי עם נגיעות ים-תיכוניות, מתוך מטרה "לחבור לתרבות הישראלית". לדברי עופר, על אף שהגוספל מבוסס על מוזיקה נוצרית ביסודה, הם הקפידו תמיד על הכנסת מוטיבים הקשורים לרקע הישראלי שלהם. "זה התחיל עוד כשהיינו בבוסטון, מתוך געגועים לארץ, והמשיך מתוך הבנה שזה מה שהכי טבעי לנו", מספר עופר. "עם השנים רצינו ליצור משהו שיותר מחבר אותנו לתרבות שלנו, כי אנחנו לא נוצרים שחורים שמופיעים בכנסייה". פגישה ראשונה עם פיוטים
בני הזוג פורטוגלי מופיעים יחד כבר למעלה מ-20 שנה, ולדברי איריס היצירה המשותפת שלהם כבני זוג בחיים ובמקצוע, מאפשרת לשניהם להתפתח ולהצטיין כל אחד בתחומו. "זו חוויה גדולה לעבוד יחד, אבל זה גם דורש לעבוד על גמישות וכבוד הדדי", היא אומרת. "יש לנו מטרה משותפת, והיא המוזיקה. כל כמה שנים יש לנו פרויקט גדול, וזה מחייה את הזוגיות. לקראת הוצאת דיסק יש התרגשות גדולה, ואני חושבת שאף אחד אחר לא היה מבין אותי".


פורטוגלי מתגוררים בראשון לציון, ומגדלים שלושה ילדים שירשו את הכישרון: שי (21) בוגרת להקה צבאית, שסיימה לא מכבר שנה ראשונה בבית הספר למוזיקה "רימון"; גיא (18) פסנתרן, ואיתי (13) אף הוא פסנתרן וזמר. "אני שמחה שהעברנו להם את האהבה למקצוע, ולא את הלחץ שלו", פורטוגלי אומרת. "כרגע לא מתאים לנו להופיע איתם, אבל לקראת הדיסק החדש יש הלך רוח של התגייסות משפחתית מאוד נעימה. כל הבית עסוק בדיסק וכולם מתרגשים ממנו. הבן שלנו עורך את הווידיאו, והבת עוזרת עם הטקסטים לאתר". איריס מספרת כי הפיוט היה חלק משירת ילדותה. "גדלתי במשפחה מסורתית, אני מאוד אוהבת פיוטים וגאה בצורה שבה טיפלנו בהם". אך עופר שגדל בסביבה לא דתית, פגש את עולם המוזיקה היהודית בשלב מאוחר יותר. "אני בא מבית מאוד חילוני", הוא אומר, "ולא גדלתי עם סבא שלוקח אותי לבית הכנסת. איריס היא חצי בוכרית וחצי ייקית, וכשהכרתי את המשפחה שלה, נפגשתי עם הפיוטים. "אבא של איריס שר לי בטלפון פיוטים, ועם זה הלכתי הביתה. ניסתי לחשוב איך להפוך את זה למעניין ועשיר. אני מאוד נמשך לעיבודים ווקאליים, ויש משהו מאוד חם בשירה של מקהלה. ברגע שיש יותר מזמר אחד אתה שומע שירה עם עוצמה. בנוסף אני אוהב להכניס הרבה תוכן והרמוניות לשיר, אבל גם לא לפגוע באותנטיות ולתת כבוד למקום שממנו הגיע".
לדברי פורטוגלי, המתפללים בבתי הכנסת שרים את הפיוטים במנגינה אחידה ללא קולות ליווי, ואת זה החליט לשנות. "לקחתי את הפיוט 'אדון הסליחות', ולאט-לאט הפכתי אותו למשהו מאוד עשיר, עם מקהלה שמזכירה מוזיקה כנסייתית של באך והנדל". "כשאני מצליחה לראות את הקהל, אני רואה בעיניים דמעות של התרגשות".
"את 'אדון עולם' כתבתי בעבר לערב לזכרו של עוזי חיטמן", מספר עופר. "בדרך כלל אני חולם בלילה על השיר, ומסתובב כמה ימים בראש עד שיש לי קליק אתו. לבסוף השיר הלך לכיוון מאוד פאנקי". פורטוגלי מוסיף כי בפיוט "ידיד נפש" שינה את ההרמוניה, והפך אותו לג'ז ואלס. "עופר אלוף מבחינת היכולת שלו לעבד", אומרת איריס. "הוא שומר על האסתטיקה המוכרת של השיר, כך שרוב האנשים יוכלו להתחבר אליו. אך עם זאת, מי שמבין יבחין ברבדים מאוד עמוקים של הרמוניות שהוא התחכם איתן". אילו תגובות קיבלתם?"אנשים חיים במגירות וקיטלוגים, ואם אומרים להם 'מוזיקת גוספל' הם רוצים לראות שצבענו את עצמנו בשחור. יחד עם זאת, ההופעות שלנו מתקבלות מדהים. הופענו בארצות הברית בבית כנסת רפורמי, עם מקהלה כנסייתית, וזה היה מדהים. הם אמרו לנו שיצרנו ז'אנר חדש ואותנטי, וביקשו מעופר את התווים כדי לשיר בכנסייה את 'ידיד נפש'. "לקחתי את הפיוט 'אדון הסליחות', ולאט-לאט הפכתי אותו למשהו מאוד עשיר, עם מקהלה שמזכירה מוזיקה כנסייתית של באך והנדל"

"גם בארץ התגובות מאוד מרגשות. כשאני מצליחה לראות את הקהל, אני רואה בעיניים דמעות של התרגשות, וכולם מצטרפים לשירה. גם את 'על נהרות בבל' כולם שרים איתנו, ואתה מרגיש שההיכל מתרומם". "לא יכול להישאר אדיש לזה"
איריס מוסיפה כי בחירת הפיוטים והמזמורים לא הייתה קלה. "ידיד נפש עשוי להיתפס כנדוש, אך העיבוד של עופר שינה אותו לחלוטין. הוא נתן לשיר כל כך הרבה כבוד ואסתטיקה עם המון כבוד למסורת, ואני חושבת שהוא פשוט מצמרר. בהופעה האחרונה שלנו בירושלים ישבה בקהל המלחינה של השיר, והיא אמרה שזה יצא מדהים". "זה לא שהפכתי לאדם דתי, או חוזר בתשובה, אבל אני מתרגש מאוד לעסוק במשהו שיש בו עומק רוחני גבוה", אומר פורטוגלי. "יושבים בקהל אנשים שהשירים פורטים על נימים מאוד רגישים בנפשם, וגם לך זה עושה משהו. למרות שאני מבית חילוני, ספגנו את זה ברובד מסוים. "זה גוספל יהודי, ואני מרגיש אליו יותר חיבור מאשר לגוספל הקלאסי ששייך לתרבות אחרת. הגוספל היהודי שייך למורשת שלי, ולרקע מאוד עמוק בזהות שלי. וכשאתה רואה שכל הקהל שר פיוט יחד אתך, אתה לא יכול להישאר אדיש לזה".
onenet web apps